שיירת הגמלים

• הדבשותלכל ארבעת הגמלים שתי דבשות: אלה גמלים דו־דבשתיים, המוכרים גם כגמלים בקטריים. מין זה חי במרכז אסיה; הגמל האופייני למצרים הוא דווקא הגמל החד־דבשתי.
• אבני הפירמידההקווים האופקיים בדפנותיה מציינים את שורות האבנים.
• עץ הדקלהוא נמצא בצד הימני של קוף המחט, ועליו פרושים כמניפה.
• דופן המחטהסצנה כולה ניצבת בתוך קוף המחט; דבר אינו בולט החוצה.

• חומרזהב; שישה חלקים נפרדים – ארבעה גמלים, פירמידה אחת ועץ דקל אחד.
• בסיסקוף של מחט תפירה. עובייה של מחט ממוצעת הוא 0.6–0.7 מ״מ, והקוף צר אף יותר.
• רגל אחת של גמלכ־5 מיקרון – דקה פי עשרה ויותר משערת אדם ממוצעת.
• 1974Alkotás éve

כל ששת המרכיבים הם חלקי זהב נפרדים. לפני שקובעו במקומם, די היה בנשימה אחת או במשב רוח קל כדי להעיף אותם. לכן האמן ביצע את התנועות העדינות ביותר בין שתי פעימות לב. הוא מתאר זאת בעצמו במאמרו ״איך אני עושה זאת״.

• בתלמוד הבבלי (ברכות נ״ה ע״ב) מלמד רבא, מחכמי המאה הרביעית, שאדם אינו רואה בחלומו דקל של זהב או פיל העובר בקוף המחט – משום שמעולם לא ראה דברים כאלה כשהוא ער. כאן אפשר לראות דקל זהב בעיניים פקוחות, ועוד בתוך קוף המחט.
• אולי שמעתם על הטענה ש״קוף המחט״ היה שער צר בירושלים, שגמל יכול היה לעבור דרכו רק בכריעה ולאחר פריקת מטענו. הסיפור נפוץ בימי הביניים, אך אין ראיות לכך ששער כזה התקיים אי פעם.